' מחירי הנפט פרי המלחמה הקרה !? ' – איראן – סיעור מוחות – האם ראינו ושמענו הכל ?

המלחמה הקרה, מסך הברזל, הקומוניזם והמערביות – כל המונחים האלה אינם זרים לנו.  מזה שנים רבות צפינו בסכסוך המתמשך בין רוסיה לארה"ב, שהתחיל כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה .

שורשיה הראשונים נבטו בחשש המערב (ארה"ב) מהקומוניזם ומהאידיאל אותו הוא מייצג, והמשיך לאחר מלחמת העולם השנייה בסכסוכים על חלוקת השטחים שנכבשו ע"י גרמניה, 'מסך הברזל' הרוסי – שמנע מציבור ברה"מ להיחשף לתרבות האמריקאית – ועוד ועוד .

לאחרונה אנו עדים למשברים בסדר גודל עולמי כמו החשש מהתרסקות כלכלת סין וצניחת מחירי הנפט, וצופים בשידור חי באופן ההתמודדות של כל אחת מהמעצמות עם משברים אלה.

כלכלה ומלחמה

לפני כן, נסביר את הגורמים העיקריים לנפילת מחירי הנפט  –

  1. תעשיית פצלי השמן – למרות יכולת ברירת-המחדל להפקת נפט באמצעות בארות נפט, בשנים האחרונות מתפתחות ומשתדרגות שיטות חדשות להפקת נפט כדוגמת פצלי השמן – חימום שכבת הסלע באמצעות מוטות ברזל המוציאים נפט שלכוד בסלע. תעשייה זו מתפתחת בעיקרה בארה"ב, ובתור אחת הצרכניות העיקריות של הנפט (בסדר גודל של כ-19 מליון חביות ביום) שינוי הכיוון 'המרענן' כביכול מוביל לירידה משמעותית בביקוש הנפט העולמי.
  2. כניסת איראן לשוק ייצוא הנפט – לאור הסכם הגרעין שנחתם בין איראן לארה"ב ב2015, הוסר האמברגו מאיראן, וזו החלה לייצא נפט, או במילים אחרות- בנוסף לסין, ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, כווית' וכו' וכו' וכו', נוספה גם איראן ! רגע, אז כמה נפט יש לנו עכשיו?
  3. דולר חזק, דולק איתן, דולר יציב – זה לא סוד גדול שארה"ב מצליחה לשמר את ערכו של הדולר. כלכלת העולם נסחרת בעיקרה באמצעות הדולר, עליה בשער הדולר תביא ביחס ישיר לירידת מחירי הסחורות.
  4. האטה בכלכלה העולמית – בכתבה האחרונה באתרנו הגענו למסקנה כי דעיכה בכלכלת סין והשווקים בה היא גורם ישיר להאטה כלכלית עולמית – וזו גוררת אחריה ביקוש נמוך יותר לנפט.
  5. אופ"ק (OPEC) – אותו איחוד מדינות מייצאות הנפט, 'הקרטל', הפועל יד ביד עם ארה"ב, ושולט בקצב הפקת הנפט ומחיריו, קבע בנובמבר האחרון לא לצמצם את תפוקת ייצוא הנפט.

ולכן לאור הצפת השוק בנפט ונפילת מחירי הנפט ולאחר בחינה מדוקדקת ניתן להבחין כי מחד גיסא המורווחת העיקרית מהתפתחות זו היא ארה"ב – שבין היתר הצליחה לבסס טכנולוגיה להפקת נפט באופן עצמאי, ללא תלות ביצואניות הנפט העולמיות- ומאידן גיסא ניתן לשאול – האם ארה"ב היא זו שגרמה לנפילת מחירי הנפט מלכתחילה? ולמה?

אם נתבונן בחתך גלובלי – אחת המדינות המופסדות ביותר מירידת ערך ומחיר הנפט היא רוסיה.

רוסיה, מדינה שהצליחה למנף את עצמה משפל כלכלי, להוביל לצמיחה כלכלית עקבית שנתית של כ-5%, לבסס את עצמה כמעצמת אנרגיה עולמית (הן עקב עתודות גז גבוהות והן עקב ייצוא נפט משמעותי) ולהגיע למקום השישי בכלכלה העולמית, עומדת אל מול תהום ,שנוצרה בעקיפין (או שלא) עקב ארה"ב.

למרות שאפשר להריח פה קונספירציה, נשאלת השאלה האמיתית – לאור ההיסטוריה עתירת העימותים בין שתי המעצמות, האם ירידת מחירי הנפט היא תחבולה מחוכמת של ארה"ב לעצירת התפתחות הכלכלה והמשק הרוסי ?

כותבת קרן לוי,
תמר פיננסים ניהול כספים ייעוץ עסקי.

כלכלת סין קורסת?! תמר פיננסים ניהול כספים

סין – בועה, בועה – סין.

בחודשיים האחרונים אנחנו צופים בהידרדרות המהירה של שוק המניות הסיני, ונשאלת השאלה – האם זה קרה מתחת לאף?

נפתח בשאלה – על הבועה הכלכלית שמעתם ?

כספים, כלכלה, עסקים

בועה – מצב בו ערכו של גורם פיננסי (אשראי/מניה/עסק) גבוהה משמעותית מערכו הכלכלי האובייקטיבי שלו. מצב זה קורה כאשר מחיר השוק של הנכס עולה ומתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלו, וכמו בכל תופעה שנוסקת כלפי מעלה בצורה לא מבוקרת, גם גורלה של תופעת הבועה הכלכלית היא התפוצצות. בין ההשלכות של התפוצצות הבועה הן צניחה של מניות, אובדן הון ובחלק מהמקרים גם יצירת 'פילים לבנים' – נכסים בעלי שווי גבוהה שהופכים לחסר תועלת בפן רווחי ואף מועקה.

הבועה היא מחזורית, נראה אותה פעם בכמה עשרות שנים, מפתה משקיעים חסרי ניסיון לרכוש מניות, להקים עסקים, על סמך 'טרנד' שמתלחששים עליו, בין אם זה במשרד או צפי של משקיעים 'רציניים' בבורסה, נוסקת למעלה, ומתרסקת.

וכך אנחנו פוגשים את השוק הסיני, שמורכב משתי בורסות עיקריות – בורסת ניירות הערך בשנחאי ובורסת שנג'ן – מתפוצץ.

לאור פתיחת שעריה של הבורסה הסינית למשקיעים זרים, בשנה האחרונה צפינו בעליה של 150% בבורסת שנחאי ו-186% בבורסת שנג'ן – חריג, לא? לאור המשך צמיחתו של השוק הסיני, הממשלה (המעורבת בשוק הסיני) 'שחררה את הרסן' ואפשרה למשקיעים זרים לחדור לבורסות הסיניות. זאת ועוד, לאחר חישובי מכפיל הרווח (היחס בין שווי השוק לרווח הנקי שלה בשנה) בבורסת שנחאי הוא 59 ובשנן 69.

לאחר כיכובה של סין בכותרות העולם בתור הכלכלה הגדולה בתבל, נהירה לעבר השקעה בסין הייתה בלתי נמנעת, צפינו בנסיקה של המניות הסיניות, עד ליוני האחרון, בו נרשמה קריסה של 29% בבורסת שנחאי – האיתות הראשון ליציאת האוויר מאותה בועת מניות סינית. תגובת ממשלת סין לא תרמה – ויצאה בקריאה להמשך השקעה והזרימה בפעימה הראשונה 19 מיליארד דולר על מנת לשמור על היציבות של השוק ולהביא אותה לנזילות.

 מחירי הבועה בבורסות בסין הם עוד נדבך של עיוות בהתנהלות של הממשל הסיני.
כלכלות העולם ואירופה בפרט נמצאים בהאטה עוד מהקריסה הגלובאלית משנת 2008.
סין כידוע ביססה את הצמיחה הכלכלית שלה על הצמיחה הכלכלית הגלובאלית שנאבקת בדפלציה נוראית בכלי הורדת הריבית שאיבד את זוהרו והדפסת כסף אין סופית שלא עוצרת את ההידרדרות הדפלציונית.   כל זה משפיע אנושות על הניסיונות הקלושים לשמר קצבי צמיחה שהם היו רגילים ב 20 שנה אחרונות.

לדעת המחברת כלכלת סין חייבת להתבגר בכך שתייצר צמיחה פנימית אורגנית ותאזן את ההישענות כולה על הכלכלה הגלובאלית.

וההשלכות? כלכלת סין, והכלכלה העולמית עומדות בסיכון העצירה, למרות העלייה האיטית חזרה בבורסה הסינית נכון לחודש אוגוסט האחרון, השוק עדיין אינו מאוזן. הקריסה שמחקה כ-5 טריליון דולר – מצביעה על האטה בכלכלה ובצמיחה העולמית.

סין מהווה כ-16% מהתוצר העולמי.  קריסת הכלכלה הסינית, המובילה לאובדן הון מורידה מתפוקתה של סין בייצור המשפיעה על הצמיחה העולמית בגלים .

כותבת קרן לוי,
תמר פיננסים ניהול כספים ייעוץ עסקי.

שלום לכם מחירי דלק מופקעים !?

לאור מחאת המילקי, הדירות, הרופאים, ה'רצון החופשי' ואפילו הביסלי, למרות הרצון העיקש שלנו שמחיר הטיסה, הדירה, הגננת והספרים ירדו, אנו ממשיכים לשלם כעיוורים את מחירי הדלק המופקעים, ונמצאים במעין בועה ה'מגינה' (או יש שאומרים מסתירה?) עלינו מפני מחירי הדלק והנפט העולמיים. אז אפשר להתחיל ולשאול – מי מכיר את מחאת הדלק?

בשנה האחרונה אנו צופים במפלה הגדולה של מחירי הנפט, נכון לאוגוסט 2015 מחיר הנפט הגיע לשפל 'הגדול' ועוד צפוי לצנוח במחירו עוד. במקביל, אנו פוגשים לראשונה מזה שנים רבות בדפלציה בישראל – ומהי דפלציה? זו, ההפוכה לאינפלציה, מתארת את ירידת המחירים הכלליים בשוק ומצביע על האטה בפעילות הכלכלית במדינה, או במילים אחרות – ירידה בהיקף הקניה וגביית מיסים פחותה מצד הממשלה. נכון לשנת 2014 – מדינת ישראל הייתה בדפלציה של מינוס 0.2%, חישוב מרכיב הדלק היה 6.9%.

אבל האם ירידת מחיר הנפט מקבילה, או אפילו מקורבת, לירידתו של מחיר הדלק בישראל ?

נכון לאוגוסט 2015, מחירה של חבית נפט גולמי עומדת על 42.36$ (19/08) – או – 164.064 ש"ח.
מחישוב זריז נקבל, כי אם בחבית יש כ-159 ליטרים, וכל חבית עולה 164.064 ש"ח, אז ליטר נפט אחד עולה כ-1.03 ש"ח בודדים.

באוגוסט 2014 – מחירה של חבית נפט גולמי היה 96.85$, נכון לאוגוסט 2015, מחירה הוא 42.36$ – ירידה של 56% מערכה בשנת 2014 .Oil & Gas

ובמקביל – באוגוסט 2014 – מחיר ליטר דלק (אוקטן 95) עלה 7.40 ש"ח, נכון לאוגוסט 2015, מחיר ליטר דלק הוא 6.38 ש"ח – ירידה של 13% מערכה בשנת 2014.

ולסיכום? לא רק שמחיר ליטר נפט גולמי עולה 1.03 ש"ח בעוד ומחיר הדלק עומד על 6.38 ש"ח חזק מתמיד, אם אנו מתבוננים על הירידה במחירי הדלקים בעולם לעומת מחירי הדלקים בארץ – בעוד ובעולם – מחיר הנפט הגולמי צנח ב-56%, מדינת ישראל נשארה היכן שהוא מאחור בנפילה קטנה של 13%.

אז מהן הסיבות לדשדוש האיטי של ישראל אחרי התדרדרות מחיר הנפט, ולמה הדלק עולה 6.38 ש"ח ולא 2 ש"ח ?

סיבה מרכזית נעוצה במיסוי במדינה. הידעת כי מחיר הדלק מורכב בעיקרו מ-60% מיסוי של המדינה?

 מס שאת שמו רובנו לא מכירים הינו 'מס בלו'. בהגדרתו במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים – " מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מייצור מקומי, כגון מוצרי טבק, אלכוהול ודלק. שיעורי הבלו על מוצרי הדלק השונים נקבעים על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר, ומתעדכנים בצו ".

מחיר הדלק כיום מורכב מ-41% עקב מס בלו, ו-18% מע"מ, ובסך הכל – 59% ממחירו של ליטר הדלק הינו מיסוי ברשות המדינה. כלומר – אם מחיר הדלק הוא 6.38 ש"ח, 3.76 ש"ח מכל ליטר אותו אנחנו מתדלקים מועבר לכספי המדינה.

מתוך מחירו של הדלק, שוויו האמיתי אל מול ארבעת ימי המסחר העולמיים מהווה 41%, אך גם זה אינו מדויק, מאחר והמדינה מייבאת את הדלקים מארצות שונות, 41% מהמחיר שנותרו מורכבים ממחיר הדלק אך גם מתשלום יבוא ומיסוי מקומי של מדינות מסוימות (9% ממחיר הדלק). וככה צומצם חלקו של מחיר הדלק בשוק העולמי לכדי 35% מסך מחירו במדינת ישראל.

אז שוב –  למה מחיר הדלק לא יורד?

דפלציה אינה דבר טוב – כאשר המחירים יורדים, כח הקניה גדל, אך האם השוק עדיין קונה? – המשמעות הנובעת מכך היא שעקב צרכנות נמוכה המחירים ממשיכים לרדת, הדפלציה מעמיקה, ואם קוראים בין השורות? המדינה מרוויחה פחות.

אז בנוסף לכך שהדפלציה גדלה, הכנסות המדינה קטנות, ולכן, על מנת לשמור על מצב בו הדפלציה תפסיק לגדול, וההכנסות מהמסים ימשיכו לזרום, המדינה מעודדת טיייקונים, המייבאים דלק, לשמור על מחירי דלק גבוהים! וכך נוצר מצב WIN-WIN , בו המדינה ממשיכה להרוויח מהמסים הגבוהים ומונעת דפלציה, והטייקונים ממשיכים למכור דלק במחירים מופקעים למרות הצניחה העולמית במחירים אלה! 

אז, מי מכיר את מחאת הדלק ? 

מחברת המאמר – קרן לוי

ניהול תזרים מזומנים אקטיבי

בבדיקת דוח רווח והפסד של העסק, בשורה התחתונה רשום רווח או הפסד. לכאורה הרווח או ההפסד הם חשבונאים בלבד ולא מראים את הערך הפנימי של העסק. הערך הפנימי של העסק נמדד בזרם תזריםהמזומנים שלו מתוקף הפעילות העסקית בהווה ובעתיד. במילים אחרות הערך התפעולי של החברה מבוטא על ידי ניהול תזרים מזומנים חופשי.תזרים מזומנים חופשיהתזרים המזומנים החופשי מוגדר כרווח תפעולי לאחר ניכוי מס פחות ההשקעות הנדרשות לשמר את הרווח התפעולי בעתיד, כגון, ציוד ומבנים. ולכן אתגר מספר אחד של החברה החפצה לייצר צמיחה הוא, לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת  את התזרים המזומנים החפשי.    על מנת להבין מהו רווח תפעולי נקי (הסגמנת הראשון בחישוב תזרים מזומנים חפשי לאחר מס)  נוכל להמשיל את זה לשני חברות שגודל החוב שלהן שונה וכתוצאה שוני בעלות החוב, מה שמביא לשוני ברווח הנקי בשורה התחתונה בדוח רווח והפסד. רווח נקי נמוך יותר לא בהכרח אומר שהביצועים של החברה פחות טובים. מדידה טובה יותר היא הרווח התפעולי הנקי לאחר מס הינו כמה החברה יכלה לייצר רווחים אלולי לא היה לה חוב. כפי שידוע אם חברה המייצרת רווח תפעולי נקי לאחר מס חיובי וגדל לאורך זמן מראה למערכת גיוס החוב שיש לחברה יכלת לשרת את החוב, או לחילופין לחברה יש יכלת לנצל טוב ויעיל יותר את המשאבים שיש לרשותה.  משאבים שוטפים – כל חברה זקוקה למשאבים שוטפים (נכסים נזילים) לתפעול שוטף של העסק. לדוגמה מזומנים, כל מערך התשלומים לספקים וחובות לקוחות לא תמיד מסתנכרן אחת לאחת ולכן העסק תמיד צריך מזומנים בבנק על מנת לממן את חוסר הסינכרון. בחישוב הרווח התפעולי הנקי יש להתייחס אך ורק לנכסים השוטפים שתרמו ליצירת הרווחים התפעוליים. נכסים שוטפים כגון התחייבויות או הפקדות בבנק (נכסים שוטפים היוצרים ריבית זכות או חובה) לא יכלם להחשב כמשתתפים ביצירת הרווח התפעולי, או כל במילים אחרות ההון החוזר התפעולי הנקי הוא סך הנכסים השוטפים םחות סך ההתחייביות השוטפות. על על המשאבים לתפעול שוטף קיימת התוספת בשווי הנכסים הקבועים שמשתתפים בייצור הרווח התפעולי הנקי כגון מבנה המפעל, האדמה עליו נמצא המפעל והציוד שהשתתף ביצור.  בבחינת מאזנים מזמן לזמן ניתן לראות כמה הון חוזר תפעולי נדרש לשרת את מחזור המכירות.

השקעה נטו בהון החוזר : פחת המוגדר כהוצאה על שחיקת נכסים + השקעה חדשה על נכסים.

לסיום חישוב תזרים מזומנים חופשי    =  לרווח התפעולי הנקי לאחר מס –  ההשקעה נטו בהון התפעולי החוזר.

שימושים בנתון תזרים מזומנים חפשי:

  1. תשלום ריבית לבעלי החוב.
  2. תשלום חלקי הקרן לבעלי החוב.
  3. תשלום דיבידנד לבעלי המניות.
  4. בחברות ציבוריות רכישה מחדש של מניות מונפקות.
  5. השקעות קצרות טווח ואו כל נכס שהוא לא לשם תפעול העסק.

יעוץ עסקי: תכנון תזרים מזומנים חפשי.

תן למנהל כספים להוביל יחד איתך את העסק שלך להצלחה

תזרים מזומנים ?! הנה מידע להדיוט, בהצלחה :)

101 לניהול נכון של עסק  / תזרים מזומנים למתחילים / ניהול כספים להדיוט 

הקמת עסק ותפעולו כוללת בתוכה רבדים שונים שיש לטפל בהם, חלקם פשוטים יותר וחלקם לא, חלקם עמומים וחלקם ברורים יותר, אך אחד הרבדים הכי חשובים וכנראה אחד הנשכחים הוא ניהול כספים נכון של העסק.

כפי שכבר הכרנו ולמדנו לעשות – קיימות דרכים רבות לנהל רובד זה, באמצעות תיעוד הוצאות והכנסות, ספר חשבונאי המכיל בתוכו את תנועות העסק, מחברות מפורטות, ואפילו רשימה בסמארטפון המשוכלל. ולמרות זאת, הדרך המודרנית והנוחה ביותר, הדורשת זמן תפעול והזנה מינימאלי היא תזרים מזומנים.

התיאור הפשוט ביותר של תזרים מזומנים הוא תיעוד התזרים השלילי של העסק ( לדוגמה – הוצאות) אל מול לתזרים החיובי של העסק (הכנסות).
תיאור מדויק יותר יהיה תיעוד ורישום כלל הפעילויות החשבוניות של הבנק – הוצאות קבועות, מיסים, הלוואות – וביניהם גם הוצאות והכנסות,על מנת לבנות תמונה חשבונאית מדויקת יותר המשקפת את מצבו הכלכלי של העסק (ולנהל את כספיו).

שאלה שכיחה שאפשר לשאול היא – למה ליצור מסמך מראשיתו אם ניתן להמשיך מסמכים מתועדים ישנים המתעדים את פעילות העסק? תשובה טובה תכלול את שני הסעיפים הללו:

  1. תזרים מזומנים נכון ומדויק יוכל לצפות את עתיד החשבון, בין אם זה בעו"ש של חשבון הבנק והחריגות שיתבצעו במסגרת האשראי (חח"ד), או להזכיר נו שיקים שיצאו ונשכחו אי שם במהלך תפעולו השוטף של העסק .
  2. למרות זמן הקמת התזרים, שיכול לקחת בין 2-4 ימים, תפעולו השוטף של התזרים לא דורש יותר מ-15-20 דק' בכל תחילת וסוף יום.

המשמעות הנגזרת מכך היא – כי באמצעות הזנה נכונה של פעילות החברה  – תזרים המזומנים יאפשר לך תפעול קל יותר, מדויק יותר, ובעל טווח ארוך יותר של העסק. באמצעות ניהול תזרים מזומנים נכון והזנה יומית של פרטי העסק – תוכל לשלוט בעסק ובמצבו הכלכלי עד לרמת האגורה!

אז איך בונים את התזרים ? מהן היכולות הנדרשות לניהול תזרים מזומנים נכון ?

שלושה כללי יסוד הם –

  1. זמן – להקים תזרים יכול לגבות זמן 'יקר', אבל לטווח הארוך הזמן ישתלם וימנע כאבי ראש של 06 בבוקר .
  2. יכולות אקסל? – יכולות בסיסיות באקסל יספיקו ללא ספק.
  3. תיעוד תנועות העסק – בל נשכח פן זה, ה'בשר' של כל תזרים מזומנים בנוי מתנועות העסק, מההוצאות הקבועות ותשלומים לעו"ד שמזמן יצאו ונשכחו עד להלוואות, הוצאות והכנסות שוטפות וסתם העברות בנקאיות לחשבון העסק.כאשר כל אלו יתועדו במסמך אחד התזרים יהיה בנוי כראוי!

ייעוץ עסקי – תמחור לקוח שווה לתמחור עובד ?

סעיף: ייעוץ עסקי – הערכת השווי האמיתי של עובד צריכה להמדד באורך השירות שלו או שלה, בדיוק כפי שמודדים בעת החישוב שווי של לקוח.

מנהלי כספים ומשאבי אנוש יכלים להבחין כי בעידן המודרני, ישנו ממד נוסף של השוואת ערך הלקוח לערכו של העובד. את ההשוואה הזו נתן ליראות בבירור בתעשיית התוכנה, שבו ללקוח ערך גבוה הנובע בדרך כלל ממנויים לטווח ארוך למשל יותר מאשר ייצור הכנסות חד פעמיות. מודל הערכת פוטנציאל הלקוח נעשה לפי המשוואה הבאה: היקף ההכנסות של הלקוח, בניכוי העלות שהושקעה כדי לרכוש את הלקוח בחלוקה לפי השנים הצפויות של הלקוח כמקור הכנסה. לפיכך חברות השוקלות להקצות מתקציבי השיווק לטובת גיוס לקוחות חדשים מחשבים את ערכם הפוטנציאלי.
בבחינת עלות העובד הוא הערך הניתן לצוות של או ייצורה של היחידה; פחות העלויות של הגיוס, הדרכה, שכר, הטבות וכו '; מחולק בשנות העבודה של העובד בארגון.